קצה האוקיינוס – אילת

למרות שאנו חיים בקצה מפרץ, עבור ציפורי הים אילת היא קצה האוקיינוס. מכאן מתחילה הדרך המפרכת מעל היבשה אל עבר הים הצפוני. הכירו קבוצה מרתקת זו של ציפורי אילת.

למרות המפרץ הצר כל כך, עבור הציפורים אילת היא בעצם קצה של אוקיינוס. האוקיינוס ההודי. מרחקים הם לא פונקציה עבור ציפורי ים. שחפית הקוטב עפה 90,000 ק"מ בכל שנה והיסעורים הכהים שאנו צופים בהם במפרץ אילת בכל שנה באביב, בקעו מביצתם ככל הנראה באזור ניו-זילנד. יסעורים, סולות , שחפיות וציפורי ים אחרות, נעות על פני האוקיינוסים למרחקים אדירים, לעיתים בשוטטות אחר מזון ולעיתים במגמה ברורה עם יעד. יש שנעות על קווי הרוחב של כדור הארץ בין מזרח למערב כמו היסעור הכהה ויש שדווקא לאורך – מדרום לצפון ובחזרה.

Common Tern - צילום: אבי מאיר(צילום: אבי מאיר)

עבור ציפורי הים הנודדות עם מגמה ברורה בין האוקיינוסים הדרומיים לים הצפוני, ים סוף על מפרציו אילת וסואץ, הוא המעבר היחידי של ציפורים אלו צפונה, בין האוקיינוס השקט לאטלנטי. בעיקר באביב, בין אפריל ליוני, ניתן לראות להקות של שחפיות ים וגמדיות, חמסנים טפילים, רחבי אברה וזנבתנים, שחפים ממינים שונים וברווזים רבים שנאספים בחוף הצפוני של אילת, אוספים עוד קצת מזון וכוח ולקראת ערב עולים לגובה רב ועפים צפונה אל תוך היבשה, בדרך אל הים התיכון או הים השחור או אולי מי יודע, היישר אל הים הצפוני. שיאה של תופעה זו מתרחשת סביב ה-21 לאפריל, אז בשנים מסוימות אפשר לראות עד עשרות אלפי מירומיות לבנות כנף הנאספות בחוף במופע של צבעי שחור ולבן ובאור אחרון חוצות אל תוך היבשה בלהקה אחת ענקית.

Brown Booby - צילום: אבי מאיר(צילום: אבי מאיר)

בניגוד לנודדים מכווני המטרה, להם אילת היא נתיב נדידה הכרחי צר, החוף הצפוני של אילת חווה ביקורים נדירים של מינים שהגיעו לכאן ממרחקים אדירים תוך שוטטות אחר מזון. המפורסם ביותר הוא האלבטרוס לבן הכיפה שנע ברגיל בין אוסטרליה לדרום אפריקה, אך היו רבים וטובים אחרים שהתאספו מהאוקיינוס ההודי, השקט והאטלנטי. רבים מהם נראו כאן רק פעם אחת.

הקיץ היא עונת השוטטות המקומית. בעיקר שחפיות שמקננות במרחק של עד מאות ק"מ בודדים או פרטים תת בוגרים שאינם מקננים, נוהגים להגיע אל החוף הצפוני לביקורים, בדרך כלל חטופים. הבוקר נצפו בחוף שחפיות בנגליות שמקננות במרחק של כ-200 ק"מ על האי טיראן ושחפיות שוניות שמקננות קרוב יותר. לעיתים גם שחפיות רסן מגיעות לכאן מאזור מפרץ סואץ או מדרום הים האדום ופעם בשנה בערך מגיעה הציפור עם הזנב שאין לו סוף – הפיתון, שמשוטט כל הדרך מדרום ים סוף. אליהם התווספה הבוקר גם שחפית קוטב נדירה, שהכי קרוב מקננת איפשהו בים הצפוני והיא כנראה בדרכה דרומה אל מים חמים יותר.

Sandwitch Tern - צילום: אבי מאיר(צילום: אבי מאיר)

תצפית בחוף הצפוני היא תמיד בלתי צפויה. נקודת אמצע המפרץ מזמנת אליה ציפורי ים מקומיות, משוטטות או נודדות, לעיתים מהצד השני של כדור הארץ.